התמודדות עם פריצת דיסק בכלבים

הבנת המצב הרפואי

פריצת דיסק בכלבים היא מצב רפואי שכיח, במיוחד בגזעים קטנים ובעלי גב ארוך כמו דקלים, שיצו, קורגי ובסט. המצב מתרחש כאשר החומר הג'לטיני שבתוך הדיסק (הגרעין הפולפוזי) פורץ ולוחץ על חוט השדרה או על שורשי העצבים היוצאים ממנו. לחץ זה על הרקמה העצבית עלול לגרום לכאב, לקשיי תנועה ובמקרים חמורים לשיתוק חלקי או מלא.

חשוב להבין כי כאבי גב בכלבים יכולים לנבוע ממספר סיבות שונות. בין האבחנות האפשריות ניתן למנות טראומה, דלקת של חוט השדרה, גידול באזור חוט השדרה או פריצת דיסק. אבחנה מדויקת דורשת בדיקה מקיפה, ובמקרים מסוימים בדיקות הדמיה מתקדמות ודגימה של נוזל מחוט השדרה.

כאשר קיים חשד לפריצת דיסק, ההחלטה הטיפולית מתבססת על חומרת הסימנים הקליניים, מיקום הפריצה והערכת הפרוגנוזה. בחלק מהמקרים, טיפול שמרני הכולל מנוחה ושיכוך כאבים עשוי להיות מספק. במקרים חמורים יותר, התערבות כירורגית עשויה להידרש.

חשיבות המנוחה בטיפול בפריצת דיסק

מנוחה היא אחד מעמודי התווך בטיפול השמרני בפריצת דיסק. מנוחה מוחלטת ומבוקרת מאפשרת הפחתת הדלקת סביב האזור הפגוע, מפחיתה את הלחץ על חוט השדרה ומספקת לגוף זמן להתחיל בתהליכי ריפוי טבעיים. בנוסף, מנוחה מונעת החמרה של המצב על ידי מניעת פעילות העלולה להגביר את הלחץ על חוט השדרה.

חשוב להדגיש כי תקופת המנוחה צריכה להימשך לפחות חודש, גם אם נראה שיפור בסימנים הקליניים. זאת משום שתהליכי הריפוי ברקמת הדיסק והחלמה של מערכת העצבים דורשים זמן, וחזרה מוקדמת מדי לפעילות רגילה עלולה לגרום להישנות הבעיה, לעיתים אף בצורה חמורה יותר.

הנחיות מפורטות למנוחה

מנוחה בכלוב או חדר קטן היא אחת הדרכים היעילות ביותר להבטיח מנוחה מוחלטת. הכלוב צריך להיות גדול מספיק כדי לאפשר לכלב לעמוד, להסתובב ולשכב בנוחות, אך קטן מספיק כדי למנוע פעילות מוגזמת. חדר קטן יכול לשמש כחלופה, כל עוד הוא מתוחם היטב ואינו מכיל רהיטים שהכלב יכול לקפוץ עליהם.

קפיצות על רהיטים, במיוחד על ספות ומיטות, מפעילות לחץ משמעותי על עמוד השדרה ועלולות להחמיר את הפריצה. יש להקפיד למנוע לחלוטין קפיצות מסוג זה. במידת הצורך, אפשר להשתמש בסורגים או דלתות בטיחות כדי למנוע גישה לאזורים עם רהיטים גבוהים.

מדרגות הן אתגר של ממש עבור כלבים עם פריצת דיסק. העלייה והירידה במדרגות דורשות תנועות שיכולות להפעיל לחץ על עמוד השדרה. לכן, יש להרים את הכלב בידיים בכל פעם שיש צורך לעלות או לרדת במדרגות. חשוב להרים את הכלב בצורה נכונה, תוך תמיכה מלאה בגוף, כדי למנוע לחץ נוסף על עמוד השדרה.

כך, גם הטיולים בתקופת המנוחה צריכים להיות מוגבלים מאוד. יש לצאת לטיולים קצרים עם רצועה, רק למתן צרכים ומיד לחזור הביתה. הרצועה חשובה לשליטה בתנועות הכלב ולמניעת ריצה או קפיצות פתאומיות. רצוי להשתמש ברתמת גוף במקום קולר, כדי למנוע לחץ על הצוואר.

יש להימנע לחלוטין מפעילויות כמו ריצה ומשחק. גם משחק שנראה עדין יכול לגרות את הכלב ולהוביל לתנועות פתאומיות שיפעילו לחץ על עמוד השדרה. חשוב להסביר זאת לכל בני הבית, ובמיוחד לילדים, שעלולים להתפתות לשחק עם הכלב.

פרוצדורות כמו תספורת יכולות להיות מלחיצות ולדרוש תנועות לא רצויות מהכלב. לכן, רצוי לדחות פרוצדורות שאינן הכרחיות לאחר תקופת המנוחה. במקרה של צורך דחוף, יש להתייעץ עם הרופא המטפל ולבצע את הפרוצדורה בתנאים מבוקרים.

טיפול תרופתי תומך

טיפול תרופתי לשיכוך כאבים הוא חלק חשוב מהטיפול השמרני בפריצת דיסק. התרופות עוזרות להפחית את הכאב ואת הדלקת באזור הפגוע, מה שמשפר את הנוחות ואיכות החיים של הכלב בתקופת ההחלמה.

תרופות נפוצות לטיפול בכאב בפריצת דיסק כוללות:

גבפנטין היא תרופה המשמשת לטיפול בכאב עצבי (נוירופתי) ויכולה להיות יעילה במיוחד בפריצת דיסק, שבה הכאב נובע מלחץ על רקמה עצבית. הגבפנטין עובד על ידי שינוי האופן שבו הגוף חש כאב.

רימדיל (קרפרופן) הוא תרופה אנטי-דלקתית שאינה סטרואידלית (NSAID), המפחיתה דלקת וכאב. התרופה עובדת על ידי עיכוב ייצור פרוסטגלנדינים, חומרים שגורמים לדלקת, כאב ונפיחות.

טיפול בסטרואידים (כמו פרדניזון) נתון לעיתים למחלוקת בטיפול בפריצת דיסק. מחד, סטרואידים יעילים בהפחתת דלקת ונפיחות סביב חוט השדרה. מאידך, הם כרוכים בתופעות לוואי משמעותיות, במיוחד בשימוש ארוך טווח.

ההחלטה על שימוש בסטרואידים צריכה להיות מותאמת אישית ומתקבלת על ידי הרופא המטפל בהתאם לחומרת המקרה ולמצבו הכללי של הכלב.

חשוב להדגיש כי כל טיפול תרופתי צריך להינתן אך ורק בהנחיית הרופא הווטרינר המטפל ובמינון המדויק שנקבע. אין לתת לכלב תרופות המיועדות לבני אדם ללא התייעצות מקצועית, שכן אלו עלולות להיות רעילות או לא מתאימות לכלבים.

מתי נדרשת התערבות נוספת

למרות שרבים מהמקרים של פריצת דיסק מגיבים היטב לטיפול שמרני, ישנם מצבים בהם נדרשת התערבות נוספת. סימנים המצביעים על הצורך בפנייה דחופה לווטרינר הם החמרה בסימנים הנוירולוגיים, כמו חולשה גוברת ברגליים, קושי בשליטה על סוגרים, או סימני כאב שאינם מגיבים לטיפול התרופתי; היעדר שיפור לאחר תקופה של טיפול שמרני, או החמרה למרות הטיפול השמרני; הופעת סימנים חדשים, כגון אי יכולת לעמוד, חוסר יציבות בהליכה, או שינויים בהתנהגות המעידים על כאב או אי נוחות.

במקרים אלו, יתכן ויהיה צורך בבדיקה נוירולוגית מקיפה ובבדיקות הדמיה (כמו CT או MRI). בחלק מהמקרים, התערבות כירורגית היא הפתרון הטוב ביותר, במיוחד כאשר ישנה לחיצה משמעותית על חוט השדרה או כאשר הסימנים הנוירולוגיים חמורים.

פנייה למומחים בנוירולוגיה וטרינרית

במקרה של החלטה על המשך אבחון או במקרה של החמרה, פנייה למומחה בנוירולוגיה וטרינרית היא צעד חשוב. מומחים אלו בעלי הידע והניסיון לבצע אבחון מדויק ולהציע את האפשרויות הטיפוליות המתאימות ביותר. במקרה הצורך, ניתן לפנות למחלקות נוירולוגיה במרכזים רפואיים וטרינריים מובילים.

• מחלקת נוירולוגיה במרכז חוות דעת בכפר סבא מציעה שירותי אבחון וטיפול מתקדמים בבעיות נוירולוגיות בבעלי חיים. צוות המומחים הכולל את פרופ' מירב שמיר, ד"ר אורית חי וד"ר נמרוד אסייג במרכז טיפול נמרץ בבן שמן מספק מענה מקצועי לבעיות נוירולוגיות מורכבות.

• המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי הווטרינרי מציעה שירותי אבחון וטיפול מתקדמים, בליווי מומחים מובילים בתחום הנוירולוגיה הווטרינרית.

החלמה מהירה

פריצת דיסק היא בעיה שכיחה בכלבים, אך עם טיפול מתאים, מרבית הכלבים יחלימו או ישתפרו משמעותית. המפתח להחלמה מוצלחת הוא משולש: מנוחה מוחלטת למשך תקופה מספקת, טיפול תרופתי מתאים, ופיקוח וטרינרי צמוד.

חשוב לזכור כי כל כלב הוא ייחודי, וההחלמה יכולה להתרחש בקצב שונה. סבלנות והתמדה בטיפול הן מפתח להצלחה ארוכת טווח. גם לאחר ההחלמה, שינויים בסגנון החיים, כמו הפחתת פעילות מאומצת והקפדה על משקל תקין, יכולים לסייע במניעת הישנות הבעיה.

במקרה של ספק או דאגה, תמיד מומלץ להתייעץ עם הרופא הווטרינר המטפל. ההקשבה לכלב ועירנות לשינויים במצבו הם כלים חשובים בניטור ההחלמה ובזיהוי מוקדם של בעיות אפשריות.

אנו מאחלים החלמה מהירה ושלמה לחיית המחמד שלכם.